פוליסות משתתפות ברווחים המושקעות בשוק ההון

פוליסות ביטוח חיים משתתפות ברווחים המושקעות בשוק ההון

מהי פוליסה משתתפת ברווחים?

פוליסת ביטוח חיים משתתפת ברווחים היא סוג של פוליסת חיסכון פנסיוני שבה חלק מכספי החיסכון מושקעים בשוק ההון. התשואה המושגת על ההשקעות משפיעה ישירות על ערך החיסכון הצבור בפוליסה. בניגוד לפוליסות מבטיחות תשואה, שבהן חברת הביטוח מתחייבת לתשואה קבועה מראש, בפוליסות משתתפות ברווחים התשואה תלויה במצב שוק ההון ובאיכות ניהול ההשקעות של חברת הביטוח. המבוטח נושא בסיכון ההשקעה, אך מנגד נהנה מפוטנציאל לתשואות גבוהות יותר.
פוליסות אלו נפוצות מאוד בשוק הביטוח הישראלי, ומהוות חלק משמעותי מהחיסכון הפנסיוני של הציבור. הן מאפשרות לחוסכים ליהנות מהתשואות של שוק ההון לצד הטבות המס והביטוחים הנלווים המוצעים בפוליסות ביטוח חיים.

היסטוריית פוליסות משתתפות ברווחים בישראל

פוליסות משתתפות ברווחים החלו להיות משווקות בישראל בשנות ה-90, לאחר שינויים רגולטוריים שאפשרו לחברות הביטוח להשקיע את כספי המבוטחים בשוק ההון. לפני כן, מרבית פוליסות ביטוח החיים הבטיחו תשואה קבועה הודות לאג"ח מיועדות שהונפקו על ידי המדינה. המעבר לפוליסות משתתפות ברווחים נבע מרצון לאפשר למבוטחים להשיג תשואות גבוהות יותר, תוך העברת סיכון ההשקעה מחברות הביטוח אל המבוטחים עצמם.
לאורך השנים חלו שינויים רבים במאפייני הפוליסות המשתתפות ברווחים, בהיקפי ההשקעה המותרים בשוק ההון, ובמודל דמי הניהול שגובות חברות הביטוח. כיום, פוליסות אלו הן חלק מרכזי ובלתי נפרד מעולם החיסכון הפנסיוני בישראל.

מאפייני פוליסות משתתפות ברווחים

פוליסות ביטוח חיים משתתפות ברווחים מורכבות במהותן משני חלקים עיקריים:

1. חלק החיסכון – הכספים המיועדים לחיסכון לטווח ארוך, כאשר חלק מהם מושקע בשוק ההון במסלולי השקעה מגוונים (מניות, אג"ח וכד') בהתאם למדיניות ההשקעה של הפוליסה ולבחירת המבוטח (במסלולים תלויי תשואה).
2. חלק הביטוחים הנלווים – הכיסויים הביטוחיים המוצעים במסגרת הפוליסה, כגון ביטוח למקרה מוות, ביטוח אובדן כושר עבודה ולעיתים גם ביטוח סיעודי ומחלות קשות.

עבור ניהול הפוליסה והכספים גובה חברת הביטוח דמי ניהול, הן מהצבירה והן מההפקדות השוטפות, בשיעורים המוגבלים על ידי הרגולציה.
בתום תקופת הביטוח, עם הגיע המבוטח לגיל פרישה, מומר הסכום שנצבר בחלק החיסכון לקצבה חודשית (או משולם כסכום חד פעמי) בהתאם לתנאי הפוליסה ולמקדמי ההמרה שנקבעו מראש.

יתרונות וחסרונות של פוליסות משתתפות ברווחים

היתרון המרכזי של פוליסות אלו הוא, כאמור, פוטנציאל התשואה הגבוה בהשוואה לאפיקי חיסכון סולידיים יותר, בשל החשיפה לשוק ההון. כמו כן, הפוליסות מעניקות הטבות מס משמעותיות בעת ההפקדה, וכוללות כיסויים ביטוחיים חשובים להגנה על המבוטח ומשפחתו. מנגד, החיסרון העיקרי נעוץ ברמת הסיכון הגבוהה יחסית הכרוכה בהשקעה בשוק ההון. תנודתיות השווקים עלולה לפגוע בערך החיסכון הצבור, במיוחד בטווח הקצר. בנוסף, דמי הניהול בפוליסות אלו נוטים להיות גבוהים יותר בהשוואה למוצרים פנסיוניים אחרים.

דמי ניהול בפוליסות משתתפות ברווחים

כאמור, חברות הביטוח גובות דמי ניהול הן מהצבירה והן מההפקדות השוטפות בפוליסות משתתפות ברווחים. עד לשנת 2013, המודל הנפוץ היה גביית עד 2% דמי ניהול מהצבירה בתוספת עד 13% דמי ניהול מההפקדות השוטפות, כאשר היה יחס המרה של 1:10 בין השניים (כל 0.1% מהצבירה שווים ל-1% מההפקדות).
אולם בשנים האחרונות, במסגרת רפורמות להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני שמוביל משרד האוצר, הוגבלו דמי הניהול המקסימליים בצורה משמעותית. כיום תקרת דמי הניהול המקסימלית עומדת על 1.05% מהצבירה בלבד או לחילופין על 1.1% מהצבירה ועוד 4% מההפקדות השוטפות. בפועל, בעקבות התחרות הגוברת רבות מחברות הביטוח מוכנות להציע הנחות משמעותיות מתעריפי המקסימום, במיוחד ללקוחות עם היקפי חיסכון גדולים או במסגרת הסדרים קבוצתיים דרך מקומות עבודה.

מקדמי קצבה מובטחים לעומת משתנים

אחד ההבדלים המהותיים בין פוליסות הביטוח הישנות לבין אלו הנמכרות כיום נוגע למקדמי הקצבה, הקובעים את גובה הקצבה החודשית שיקבל המבוטח בגין הסכום שצבר. בעבר, פוליסות רבות הציעו מקדמי קצבה מובטחים הנקובים בפוליסה, אשר מבטיחים למבוטח קצבה ידועה מראש ללא תלות בתוחלת החיים בפועל. אך בשל העלייה בתוחלת החיים ירדה כדאיותם של מקדמי קצבה אלו מבחינת חברות הביטוח. לכן רוב הפוליסות כיום מוצעות עם מקדמי קצבה משתנים, כך שהקצבה בפועל תיגזר מתוחלת החיים העדכנית במועד הפרישה. מבוטחים עם מקדמי קצבה מובטחים נהנים מיתרון משמעותי על פני בעלי פוליסות חדשות.

סוגי מסלולי השקעה בפוליסות משתתפות ברווחים

בפוליסות מודרניות קיימים לרוב מגוון מסלולי השקעה לבחירת המבוטח בהתאם לטעמי הסיכון שלו:

1. מסלול כללי (ברירת מחדל) – חשיפה מאוזנת בד"כ של 30%-50% למניות והיתר לאפיקים סולידיים כמו אג"ח.
2. מסלול מניות – עד 100% השקעה במניות, המתאים למבוטחים צעירים המעוניינים בסיכון גבוה לטווח הארוך.
3. מסלול אג"ח/שקלי – רוב ההשקעה באג"ח ממשלתיות וקונצרניות לטווח בינוני-ארוך.
4. מסלול צמוד מדד/מט"ח – מתאים למבוטחים החוששים מפני אינפלציה או עליית שערי המט"ח.
5. מסלולים מתמחים נוספים כגון נדל"ן, ישראל/חו"ל וכד', לפי מאפייני כל פוליסה.

עם התקרבות לגיל הפרישה מומלץ להעביר את הכספים למסלולים סולידיים יותר כדי למזער את הסיכון.

סוגי הקצבה והמשיכה בפוליסות משתתפות ברווחים

קיימות מספר חלופות עיקריות לקבלת הכספים מהפוליסה בהגיע לגיל פרישה:

1. משיכה הונית חד פעמית של מלוא סכום החיסכון הצבור (רק לכספים שהופקדו לפני 2008 שאינם כפופים לתיקון 3).
2. קצבה חודשית לכל ימי חייו של המבוטח ושל בן/בת זוגו (פנסיית יחיד/זוג).
3. קצבה מובטחת ל-5/10/15/20 שנים. במקרה פטירה מוקדמת ימשיכו השארים לקבל את הקצבה עד תום התקופה.
4. קצבה עם החזר יתרה – אם המבוטח נפטר בטרם נמשך מלוא סכום החיסכון, יקבלו השארים את היתרה כסכום הוני.
5. קצבה עם היוון – המרה של חלק מסכום הקצבאות העתידי לסכום חד פעמי בפרישה.

התאמת אופן המשיכה למאפייני המבוטח – יש לבחון היבטים כמו מצב בריאותי, נזילות, רצון להורשה ושיקולי מס.

מסקנות – פוליסות משתתפות ברווחים כמכשיר חיסכון פנסיוני חשוב

פוליסות ביטוח חיים משתתפות ברווחים המושקעות בשוק ההון הן כלי חיסכון מרכזי המשלב שלל יתרונות:

• פוטנציאל לתשואות גבוהות בשל החשיפה לשוק ההון
• הטבות מס משמעותיות הן בהפקדה והן בקבלת הכספים
• שילוב ביטוחים נלווים חשובים למקרי מוות ואובדן כושר עבודה
• גמישות רבה בניהול ההשקעות ובאופן קבלת הכספים בפרישה
• אלמנט של הגנה מפני אריכות ימים בזכות פוליסות עם מקדמי קצבה מובטחים

עם זאת, רמת הסיכון הגבוהה יחסית, דמי הניהול הלא מבוטלים, והמורכבות הרבה של המוצר מחייבים זהירות ובחינה מדוקדקת של התאמת הפוליסה לצרכי החוסך ולמאפייניו. יש להשוות בין המוצרים השונים המוצעים על ידי חברות הביטוח, ובמידת האפשר להיוועץ במומחה מקצועי בתחום לצורך בחירה מושכלת. בכל מקרה, חשיבותן הגדולה של פוליסות ביטוח חיים משתתפות ברווחים.

התפתחות שוק קרנות הפנסיה והביטוח בעקבות פוליסות משתתפות ברווחים

התפתחותן של פוליסות משתתפות ברווחים הביאה לשינויים מרחיקי לכת בענף הפנסיה והביטוח בישראל. בעקבות הרפורמות שאפשרו לחברות הביטוח להשקיע את כספי המבוטחים בשוק ההון, הפכו פוליסות אלו לחלק מרכזי מהיצע המוצרים הפנסיוניים. חברות הביטוח התחרו ביניהן על לקוחות באמצעות פיתוח מסלולי השקעה מגוונים ואטרקטיביים, והציעו מקדמי קצבה אשר אפשרו משיכה גמישה של הכספים בגיל פרישה. במקביל, השתנה גם שוק קרנות הפנסיה, שעד אז התבסס על מודל של "זכויות מוגדרות". חלק מהקרנות עברו ל"הפרשות מוגדרות" והפכו גם הן לתלויות תשואה בדומה לפוליסות הביטוח. הדבר הגביר את התחרות בין אפיקי החיסכון הפנסיוני השונים, ומשך עמיתים רבים שחיפשו פוטנציאל לתשואות גבוהות יותר.
התוצאה הייתה צמיחה מואצת של שוק החיסכון הפנסיוני כולו, לצד חשיפה גוברת של החוסכים לתנודות שוק ההון. מגמות אלו נמשכות עד היום, ומשפיעות על האופן שבו משקי הבית מתכננים את הפרישה הכלכלית שלהם.

רגולציה ופיקוח על פוליסות משתתפות ברווחים

עקב המורכבות והסיכונים הגלומים בהשקעת כספי חיסכון פנסיוני בשוק ההון, הרגולטורים בישראל מפקחים באופן הדוק על פוליסות משתתפות ברווחים. אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר אחראי להסדרת פעילותן של חברות הביטוח המנפיקות פוליסות אלו, ופועל להבטיח את יציבותן הפיננסית ואת ההגנה על כספי החוסכים. במסגרת זאת, הרגולציה מגבילה את דמי הניהול שניתן לגבות, קובעת כללים לחישוב מקדמי הקצבה והיוון, ומחייבת את החברות לנהל את ההשקעות בצורה אחראית ומפוקחת תוך פיזור הסיכונים. כמו כן, נדרשים גילוי נאות מפורט למבוטחים לגבי מאפייני הפוליסה והסיכונים הכרוכים בה, כדי לאפשר קבלת החלטות מושכלת. בנוסף, בשנים האחרונות יזם האוצר רפורמות להגברת התחרות בשוק, כדוגמת רפורמת הניוד בין קופות הגמל, שכללה גם את פוליסות הביטוח. כל אלו נועדו לאפשר לחוסכים לנהל את הכספים שלהם ביתר קלות ולהגביר את כוח המיקוח שלהם מול הגופים המוסדיים. עם זאת, הרגולציה ההדוקה יוצרת גם עלויות ומגבלות עבור חברות הביטוח ועשויה לבלום חדשנות במוצרי החיסכון.

ביצועי פוליסות משתתפות ברווחים לאורך השנים ומשמעותם

ביצועיהן של פוליסות משתתפות ברווחים לאורך השנים היו תלויים במידה רבה במצב שוק ההון. בתקופות שגשוג בהן הבורסה הציגה עליות חדות, כמו בשנות ה-90 או בעשור שלאחר המשבר הפיננסי ב-2008, נהנו מבוטחים רבים מתשואות גבוהות בפוליסות שלהם, שהעלו משמעותית את סכום החיסכון שלהם לגיל פרישה. לעומת זאת, בשנים של ירידות חדות בשווקים ותנודתיות גבוהה, דוגמת תקופת "בועת הדוט.קום" בתחילת שנות ה-2000, חוו מבוטחים רבים הפסדים ניכרים. לאורך זמן, התשואות בפוליסות משתתפות ברווחים נטו להיות גבוהות יותר בממוצע מאשר באפיקים סולידיים כמו קרנות פנסיה ותיקות או קופות גמל עם אג"ח מיועדות. אולם התנודתיות הרבה חשפה את ההבדלים המשמעותיים בין המבוטחים – כאשר אלו עם אופק השקעה ארוך יותר ונטילת סיכון גבוהה יותר נהנו מהתשואות הטובות ביותר, ואילו מבוטחים מבוגרים וסולידיים יותר חוו לעיתים קרובות הפסדים בשנים האחרונות לפני הפרישה.
המשמעות היא שהחשיפה לשוק ההון יצרה למעשה הבדלים גדולים בין החוסכים השונים בגובה הפנסיה שקיבלו בפועל, בהתאם לעיתוי ההפקדות, גיל הפרישה ומדיניות ההשקעה שבחרו לאורך השנים. החוסכים נאלצו לשאת בעצמם בסיכון הפיננסי של בחירותיהם.

החלופות הקיימות כיום בשוק למעוניינים בחיסכון פנסיוני

כיום המעוניינים לחסוך לפנסיה ניצבים בפני מגוון רחב של חלופות, בהן גם פוליסות משתתפות ברווחים בגרסאות שונות. לצד אלו קיימות אפשרויות נוספות כגון:

• קרנות פנסיה חדשות מקיפות המציעות "ברירת מחדל" של חיסכון עם ביטוחים, מנוהלות בידי חברות מנהלות ייעודיות.
• קופות גמל להשקעה המאפשרות חיסכון נזיל לכל מטרה עם יתרונות מס מסוימים, ומנוהלות בידי בתי השקעות.
• קרנות השתלמות המקנות הטבות מס נדיבות יחסית לחוסכים בעלי הכנסה גבוהה.
• תוכניות חיסכון ייעודיות כדוגמת "חיסכון לכל ילד".
• אפיקים פיננסיים אחרים כמו תיקי השקעות מנוהלים, נדל"ן מניב, קרנות נאמנות וקרנות פרטיות.

השוני בין המוצרים נוגע בעיקר לרמת הסיכון, דמי הניהול הנגבים, מיסוי בהפקדה ובמשיכה, והאפשרות לשלב ביטוחים משלימים. חלופות רבות מציעות גמישות למשקיע מבחינת ניהול ההשקעות, אפשרויות ההפקדה והמשיכה. עם זאת, ריבוי החלופות עלול גם לבלבל את החוסכים, ולהקשות עליהם לבחור את האפיק המתאים להם. יועצים פנסיונים ובנקאיים אמורים לסייע בהתאמת הפתרון האופטימלי למאפייני הלקוח ולמצבו הפיננסי.

פוליסות משתתפות ברווחים לעומת חלופות אחרות – יתרונות וחסרונות

ההחלטה האם לבחור דווקא בפוליסת ביטוח משתתפת ברווחים על פני חלופות אחרות לחיסכון פנסיוני צריכה להיעשות בקפידה, לאחר בחינת היתרונות והחסרונות הייחודיים שלהן.

מצד אחד, פוליסות אלו נהנות ממספר יתרונות:

• פוטנציאל לתשואות עודפות בזכות ההשקעה בשוק ההון, מעבר לאפיקים סולידיים.
• הטבות מס בהפקדה ובמשיכה בדומה למוצרים אחרים.
• שילוב כיסויים ביטוחיים מפני סיכונים כמו מוות או אובדן כושר עבודה.
• גמישות יחסית בבחירת מסלולי השקעה ואופן המשיכה של הכספים, בהתאם לצרכי הלקוח.
• ניהול בידי חברות ביטוח מקצועיות ומפוקחות.

מצד שני, לפוליסות השקעה גם מספר חסרונות אפשריים:

• רמת סיכון גבוהה יחסית לתנודות שוק ההון, במיוחד ככל שקרובים יותר לגיל הפרישה.
• דמי ניהול גבוהים יותר לרוב ביחס לאפיקים פנסיוניים אחרים כמו קרנות פנסיה.
• חוזים ארוכי טווח שעשויים לגרום לקושי לשנות הלכה למעשה את מדיניות ההשקעה לאורך השנים.
• מורכבות המוצר עלולה להקשות על הבנה וקבלת החלטות נכונות בנוגע אליו.
• תלות במדיניות ההשקעה של החברה המנהלת, שלעיתים עשויה להיות שמרנית מדי עבור צרכי הלקוח.

לכן, בטרם בחירת פוליסה כזו, יש לבחון האם היא אכן מתאימה למאפייני הלקוח – גיל, טווח החיסכון, סובלנות לסיכון, צורך בנזילות, שיקולי מס ועוד. כמו כן, יש להשוות בין ההצעות של מספר חברות כדי למצוא את התנאים האופטימליים.
עבור רבים מהחוסכים, שילוב של פוליסה משתתפת ברווחים יחד עם אפיקים משלימים כמו קרן פנסיה או קופת גמל עשוי להוות תמהיל מאוזן המפזר את הסיכונים תוך מתן מענה למגוון הצרכים הפנסיוניים.

סיכום

פוליסות ביטוח חיים משתתפות ברווחים הן מכשיר חיסכון פנסיוני ותיק ומבוסס, המהווה נדבך מרכזי במערכת הפנסיה הישראלית. הפוליסות מאפשרות לחוסכים ליהנות מהפוטנציאל של השקעה בשוק ההון לטווח ארוך, תוך קבלת הגנות ביטוחיות חשובות מפני סיכונים שונים. לאורך השנים, פוליסות אלו סיפקו למבוטחים רבים תשואות עודפות שהגדילו משמעותית את החיסכון הפנסיוני שלהם. במקביל, הפופולריות הרבה שלהן הובילה להתפתחות ולשינויים מרחיקי לכת בשוק הפנסיה והביטוח כולו. עם זאת, ההשקעה בשוק ההון מגלמת בתוכה גם סיכונים לא מבוטלים, ובפרט סיכון לתנודתיות ולירידות חדות בערך החיסכון – סיכון שהתממש במהלך משברים פיננסיים עולמיים. כמו כן, דמי הניהול הגבוהים יחסית הנגבים עבור פוליסות